כבר דשנו לא מעט בהכרחיות של ניהול שוטף של תזרים המזומנים לעסק, חשיבותו, מרכזיותו וכיצד לנהלו באופן שיטתי ונכון.
כל עוד העסק קטן וקל לשליטה, הבעלים או המנכ"ל יחד עם סיוע טכני של הנהלת החשבונות, יכולים לנהל את התזרים השוטף ולחזות את תמונת המצב הבנקאית לחודשיים או שלושה.
כשהעסק גדל התזרים הופך למורכב יותר, כמות הפרטים גדלה, לעיתים מספר הבנקים או מקורות האשראי גדל ונדרש זמן רב יותר למעקב וניהול התזרים בעסק.
המנכ"ל עסוק במשימות נוספות, הנהלת החשבונות צריכה להשתלט על הרבה יותר לקוחות, ספקים, משכורות ותנועות ונשאלת השאלה מי הגורם שאמור להמשיך ולנהל את התזרים שהופך כעת לחיוני עוד יותר?
ניהול תזרים מזומנים בעסק צומח דורש עוד זוויות
ניהול תזרים יומי בכל עסק מבטיח פעילות כספית נורמטיבית ושמירה על מסגרות האשראי שנקבעו לעסק.
חריגה ממסגרת האשראי עלולה ליצור משבר מול הבנקים. גם אי ניצול של מסגרות האשראי (במיוחד כשעובדים עם מספר בנקים) עלולה להביא לביטול המסגרות.
כאן נכנס הצורך לנהל את התזרים לא רק מנקודת המבט של אי חריגה ממסגרות, אלא גם מנקודת מבט של שימוש נכון במסגרות האשראי.
נדרש ניהול פעילות בכל אחד מהבנקים לפי גובה המסגרת כדי לנצל נכון את המסגרות ולשמרן.
זווית נוספת בניהול התזרים קשורה לריכוז נכון של תשלומים לפי מועדים או קבוצות.
העסק הצומח מגדיל את כמות הספקים ועלויות השכר והנלוות.
כדי למנוע עיסוק בלתי נגמר בתשלומי ספקים מצד אחד, וכדי להקל על התכנון והיישום, רצוי לקבוע מועדים קבועים בחודש לתשלומים.
השכר ממילא משולם במועדים קבועים. ככל שנוכל לרכז את התשלום לספקים השונים לפי מועדים קבועים במהלך החודש (למשל כל 5 לחודש וכל 20 לחודש), כך נוכל לצמצם את העיסוק בהעברות התשלומים ממצב יומיומי לפעמיים בחודש.
כמובן שהמועדים הללו חייבים להתאים למועדי הגביה הקיימים.
במידה וישנם מועדים תקבולים קבועים מלקוחות מסויימים, ניתן להצמיד בסמיכות להם את מועדי התשלומים לספקים.
אז מי מנצח על כל הפעולות הללו?
הפור נופל על מנהל הכספים של העסק.
עדיין נדרש סיוע טכני מצד הנהלת החשבונות שתציג את הנתונים הקיימים (שיקים בקופה, בחוץ, מוסדות, שכר, הו"ק, הלוואות וכו'), אבל דמות אחת אמורה לרכז את מכלול הנתונים והתמונה.
מנהל הכספים אינו הגורם שמזין את הנתונים. תפקידו לוודא שהנתונים שהוצגו בפניו אכן נכונים וכוללים את כל תחזית התקבולים והתשלומים הנכונה והמלאה, ולאחר מכן לבצע שינויים שיאפשרו ניצול מסגרות נכון.
במידה ומזהה חריגה או בעיה צפויה, מנהל הכספים הינו הגורם שאמור לקבוע דחיה של תשלומים, פריסה, האצת מאמצי גביה ואפילו פניה לבנק לבקשת הגדלת מסגרות.
עיקר האחריות הינו על שמירה על מסגרות ללא חריגה ועל שימוש נכון במסגרות הקיימות.
במידה ואין מנהל כספים קבוע לעסק, זה השלב בו צריך לגייס מנהל כספים חיצוני במיקור חוץ. העסק צומח, הטיפול בנושאי כספים דורש מיומנויות וכלים מקצועיים נוספים.
מעוניינים לשמוע עוד על ניהול כספים במיקור חיצוני לעסק?
צרו קשר ונשמח להיפגש.
